ארכיטקטורה בעידן השיעתוק

כמה מחשבות על עולם התכנון המתהווה ועל העתיד הצפוי:

גלובליזציה ולוקאליות - הגלובליזציה לא השאירה הרבה מקום ללוקאליות (ומה שנותר ממנה מתאפיין במנות המקומיות בסניפי מקדונלדס בעולם). מנגנון זהה עם התאמות מינוריות, למעשה תרבות זרה מונחתת מלמעלה.

תרבות "העתק הדבק" פועלת היום בתחום הארכיטקטורה בדיוק כפי שפעלה בעבר בתחום הייצור המתועש. ניתן "להעתיק ולהדביק" את הביקורת שהעביר אנדי וורהל על הייצור ההמוני והמיתוג בארה"ב של אמצע-סוף המאה הקודמת על מצב הארכיטקטורה בעולם כיום – הקטלוג העולמי .
 

ידע חופשי – בעולם בו הידע אינו בבעלות בעלי מקצוע אלא מצוי באופן חופשי ונגיש לציבור, ערך אנשי המקצוע יורד וחשיבותם מתפוגגת. התוצאה דומה ביותר למצב שנוצר לאחר המהפכה התעשייתית אשר ביטלה את חשיבות היוצר העצמאי ואת סדנת המאסטר. כך גם עולם הידע השיתופי מבטל את חשיבות בעלי המקצועות החופשיים המתבססים על ריכוז ידע בתחום עיסוקם.

בחירה חופשית והתאמה אישית - המושג "התאמה אישית" מחליף את המושג "בחירה חופשית". InstArch – 'קימוט' ידע אל אפליקציה - לא רחוק היום בו ניתן יהיה לבחור ב"התאמה אישית" מתוך קטלוג של "תבניות" בתוך אפליקציה המוסיפה על הפרוגרמה את האופי העיצובי של האדריכל - המעטפת החיצונית של האדריכל - Skin/Theme.

אני מעלה נושאים אלו כתזכורת לעובדה שארכיטקטורה מכילה בתוכה הרבה יותר מאשר מעטפת של מבנה וכי הדיון המרכזי המתעסק בצורה ונראות מפספס חלק גדול מאחריות העוסקים בארכיטקטורה.

בהמשך אעסוק בשיכוני העולים והשכונות בישארל שסבלו ממחלה דומה של שכפול, זן אחר של אופנה ומציאות שניתן לומר שחייבו ייצור המוני של דירות ושכונות חסרות ייחוד הממוקמות ברחבי הארץ מבלי התייחסות לסביבתן.
כצעד ראשון אבצע בחינה של התופעה בכלים פרמטריים ועל כך אדבר בהמשך...

כתובה וגרפיקה: זיו גדון