מפגשים מהסוג האנושי | סיור בשכונת גליקסון

שישי בצהריים, יום שטוף שמש כראוי לינואר ישראלי ממוצע, יצאתי לסיור בשכונת גליקסון שבקרית גת. כמובן, לפני הביקור למדתי אודות השכונה ואדריכל ארטור גליקסון (שתכנון אותה בסוף שנות ה-50) ועל הכישלון הגדול 10 שנים לאחר האכלוס (1976), בו עזבה מחצית מהאוכלוסייה את השכונה. חניתי את הרכב בגבול השכונה הדרומי והתחלתי ללכת לאורכו של הרחוב ההיקפי בכיוון מערב. בעודי הולך על הכביש, אני מרגיש שכל הציפיות נענו, ולמראית עין בלתי מזוינת, אני אכן בשכונה כושלת. הסתובבתי בחלק זה של השכונה במשך כמה דקות, צילמתי את פרטי המבנה היפים שהוזנחו אך עדיין שמורים, וגם את הרחוב הלא מתוחזק בעל אופי מתיישן. המשכתי בהליכה סביב צירי התנועה הממונעת עד שנפגשתי עם ציר הולכי רגל הניצב לכביש.

מבנה סרגל בחלק הדרום מערבי של השכונה

מהלך המדרגות במבנה הסרגל בדרום מערב השכונה

להפתעתי הגמורה, כל קשר בין המתרחש בין הכביש ההיקפי לבין הצירים הפנימיים של השכונה הוא מקרי, למעשה מדובר על סביבה שונה לחלוטין. מערכת של מדרכות המקשרת בין כל מבני השכונה יכולה להוביל את הולך הרגל מכל מקום לכל מקום. סביב מערכת זו מתרכזים מערך של כניסות לבתים הדו קומתיים ארבע משפחתיים. חלק מהכניסות ממוקמות על השביל וחלק ממוקמות בצידי המבנים - כל גרם מדרגות מוביל לשתי דירות. הבנייה הרציפה מעודדת שיטוט ונותנת תחושת הגנה לתושבים ולמבקרים. "אומרים שתפוח רקוב הורס את כל הפרות שלידו, אצלנו זה הפוך" מספר תושב וותיק היושב במרפסת ביתו הממוקמת בסמוך לגינה ציבורית בין הבתים הדו קומתיים ורחוק כמה שאפשר מהציר ההיקפי. לאחד שתי דקות שיחה היה ברור כי תחום "הגינה שלו" לא נגמר בגדר שסביב ביתו אלא מדובר על כל השכונה. בעודנו מדברים עברו מספר שכנים וכשברכו אותו לשלום, הם לא סתם המשיכו בהליכה אלא התקרבו, לחצו את ידו ורק אז המשיכו בדרכם. סביבנו שיחקו בכדור ילדים ולמרבית הפתעתי הנוספת, לאף אחד מהם לא היה טלפון ביד...

מערכת השבילים במרקם השטיח הדרום מערבי

גבול מערבי - נחל נועם - משאב לא מנוצל

דוגמא נוספת להצלחה של המרחב היא בלוק הסרגל במרכז השכונה שמצליח לייצר סביבו התרחשות ראויה להתייחסות. זאת מפני שהבלוק ממוקם בין שני מרקמי השטיח, בסמוך לציר התנועה שמפריד ביניהם ולצד מרקם מבני ה –H. מעצם כך מצליח להיות מצד אחד אלמנט עירוני ומצד שיני אלמנט שכונתי. השוני המובהק באופן שבו הוא מסתגר כלפי דרום (הציר הראשי) ונפתח כלפי צפון (החצר הפנימית) מנציחים את הצלחת מיקומו ע"י המתכנן. המבנה מאפשר מעבר ציבורי תחתיו בחלקו היושב על עמודים (מערבי) ובחלקו המקושר לקרקע (מזרחי) מלווה ציר הולכי רגל אשר מסתיים בבית הספר.

בלוק הסרגל במרכז השכונה - חזית דרומית סגורה

בלוק הסרגל במרכז השכונה - חזית צפונית פתוחה המתקשרת עם המרחב הפנים שכונתי

בית הספר לצד מבנה הסרגל במרכז השכונה

עם התרשמות הזו גיליתי מספר רב של ערכים שאותם תכננתי לצקת אל תוך המרחב בעבודתי וכרגע אני מבין שעלי רק לשמרם. עם זאת, ולמרות הרושם המאוד חיובי שנוצר מהסיור, עדיין ישנם כשלים רציניים בכל הנוגע לציר ההיקפי של השכונה ולגבולות המזרחי (כביש מהיר) והמערבי (נחל נועם) בהם יש לחולל מהפכה הלכה למעשה. על כך ועוד בהמשך...

תכנון קהילתי דמוקרטי | חכמת ההמון

תארו לכם עולם בו תכנות וארכיטקטורה הפכו בלתי נפרדים. מצב בו לכל בניין יש קוד הכפוף לקוד השכונתי שכפוף לקוד העירוני שכפוף לקוד המחוזי שכפוף לקוד המדיני. מערכת תכנון היררכית בדיוק כמו שהיא היום אבל בעלת תבונה קולקטיבית המתבססת על חכמת ההמון. הקוד נכתב ומוצע ע"י כל מי שרוצה וכדי לאשר אותו הוא צריך להתאים לחוקים של הקוד שמעליו ולהתאים לשכנים.

נשמע מסובך?! ממש לא, זוהי אינה הצעה תפיסתית חדשה, ולמעשה התיאור שהוצג מאפיין את ההיררכיה התכנונית כיום. עם זאת שינוי קטן אחד אבל משמעותי בהחלט מנער את אופן הפעולה. מערכת התכנון כיום פועלת בשיטה הנקראת "TOP DOWN" ואילו ההצעה עליה אני מדבר פועלת בשני ערוצים במקביל: מערכת התכנון העליון המוכרת ומולה מערכת של רצונות אזרחיים אשר יכולים להיבחן ברמת הקוד ובכך לשפרו, לשנותו ואפילו להחליפו. השימוש בקוד מאפשר בחינת שינויים ברמה אמפירית והתאמתם לשאילתות וירטואליות שיבחנו אותם, ובכך למעשה להתבסס פחות על השערות ויותר על הצלבות מידע תוך חיפוש אחר תקדימים לפתרונות מרחביים קהילתיים.

דוגמא - יזם מעוניין לקנות את קומת העמודים של מבנה ולהפוך אותה לשטח מסחרי. קודם כל נעשה סקר חברתי ממוחשב בקרב תושבי ודיירי השכונה וניתן היה להבין מהם שהם לא מתנגדים לפעולה וכי היו שמחים לקבל חנות מכולת שכונתית. את שינוי השימוש מזינים לקוד הבניין ובוחנים את השינוי בקוד השכונתי. הקוד יכול לזהות כי שינויים כאלו בוצעו במרחבים דומים וכי השכן שגר מעל לחנות המכולת תמיד עזב את ביתו לאחר פתיחת הסופר וכי עלה צורך שכונתי לתכנון מגרש חנייה סמוך לחנות. מידע זה הופך להיות דרישה לקוד הבניין שייבחן שוב ברמה השכונתית לאחר שיבצע את תנאי הכניסה שהוצבו בפניו ויפתור שאלות אלו.

על כך ועוד בהמשך...